פירוט העבירות המהותיות
סעיף 117(ב), ברישא נקבעה הכוונה הפלילית אשר באה לידי ביטוי בהגדרת המטרה שאותה מבקש העבריין להשיג בביצוע אחד המעשים האסורים אשר מנויים בסעיף 117(ב) המטרה היא התחמקות או השתמטות מתשלום המס.
1. מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כוזבת 117(ב)(1)
הכוונה בסעיף היא בדו"ח אשר נערך ונמסר לפי החוק נכלל מידע עובדתי שיקרי, כוזב אשר מי שערך את הדוח יודע שאיננו אמת או שאיננו מאמין כי הוא אמת.
2. ניהול עסקאות לאחר איסור - סעיף 117 (ב) (2)
הסעיף הנ"ל קובע כעבירה המשך ניהול עסקאות לאחר שנאסר על אדם לעשות כן או לפני שמילא את התנאים להמשך עיסוקו.
3. הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה לחשבונית מס ללא עסקה – סעיף 117(ב) (3)
הסעיף לחוק מעניש את מי שהוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס בלי שעשהאו התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או המסמך האמור.
4. הוצאת תעודת זיכוי או מסמך הנחזה כתעודת זיכוי- בלי להיות רשאי לעשות כן - סעיף 117(ב) (4)
הסעיף הנ"ל מעניש אדם אשר הוציא תעודת זיכוי או מסמך הנחזה כתעודת זיכוי בלי שהיה רשאי לעשות כן. תעודת זיכוי היא אחת הדרכים בחוק לביטול עסקה או להקטנת היקפה הכספי של העסקה. מתי יש בהוצאת תעודת זיכוי עבירה לפי סעיף זה? העסקה כולה או מקצתה לא בוטלה, בחשבונית לא נתגלתה כל טעות שיש צורך לתקנה והסכום שלה לא שונה. בהיעדר אחד מהמצבים הללו- אין מקום להוצאת תעודת זיכוי.
5. ניכוי מס תשומות שלא על פי מסמך ראוי – סעיף 117(ב) (5)
בסעיף מעניש את מי שניכה מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור לפי סעיף 38 לחוק. סעיף 38 מתנה את הזכות לנכות מס תשומות בכך שיש בידי העוסק המנכה אחד המסמכים הבאים: חשבונית מס שהוצאה לו כדין, רשימון יבוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל.
6. הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים – סעיף 117(ב) (6)
לפי הסעיף, הכנה או ניהול של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות וכן מתן רשות לאחר להכין או לנהל כאלה, היא עבירה. פנקסי חשבונות הם מרכיבים של מערכת הנהלת חשבונות וצורתם יכולה להיות ספרים, פנקסים, כרטיסים, פלט מחשב המודפס על ידי מדפסת וגם אמצעי רישום אלקטרוניים אחרי, שבהם מתנהל רישום פעולות עסקיות באופן שיטתי.
7. עשייה עבריינית אחרת בפנקס או במסמך – סעיף 117 (ב) (7)
הכוונה בסעיף שזיוף, הסתרה, השמדה או שינוי של פנקס או מסמך אחר שאדם נדרש לנהלו או למסרו וכן רשות לאחר לעשות כן – מהווה עבירה.
נוסף גם מרכיב אחר לאותה עבירה והוא לא מרכיב של מעשה אלא של מחדל. כלומר מי שלא מנע מאחר לעשות את כל המעשים האלה – זיוף, הסתרה, השמדה או שינוי בפנקס או מסמך – עובר עבירה ובלבד שהמחדל נעשה במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.
8. שימוש בכל מרמה או תחבולה – סעיף 117(ב) (8)
שימוש בכל מרמה או תחבולה וכן מתן רשות לאחר להשתמש בהם או עשיית מעשה אחר במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס הם עבירה לפי הסעיף הנ"ל. גיבוב זה של מעשים פליליים איננו תורם לבהירות הנורמה הפלילית כפי שרצוי שתהיה קיימת בהוראה עונשית. קיימים כאן איסורים משלושה סוגים:
א. איסור להשתמש בכל מרמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס.
ב. איסור השימוש במרמה או בתחבולה אשר מופר בעשיית כל אחד מהמעשים האסורים בסעיפים הקטנים 1-7 של סעיף 117(ב).
ג. עשיית "מעשה אחר" במטרה להתחמק ממס בסעיף 117 (ב) (8) לחוק.
ביצוע עבירת התחמקות או השתמטות בנסיבות מחמירות – סעיף 117 (ב2)
הסעיף הנ"ל קובע כי אם עבירה בסעיף 117 (ב) או 117(ב1) – פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס - נעברה בנסיבות מחמירות, יהיה דינו של העושה שבע שנות מאסר או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע הסעיף 61(א) (4) לחוק העונשין. סעיף 61 (א) (4) קובע כי כאשר עונש המאסר עולה על שלוש שנים, יהיה הקנס בגין העבירה עד 202,000 ₪.
מהן נסיבות מחמירות?
בתי המשפט אשר ביקשו להגדיר את אופיין של הנסיבות המחמירות שהמחוקק נמנע למלהגדירן, קבעו כי נסיבות מחמירות הן הצורה שבה מבוצעת המרמה, השיטה, התכנון, התחכום, ההיקף וגורמים דומים. המחוקק לא קיבל את ההבחנות הנ"ל וצמצם את הנסיבות המחמירות לשלושה סוגים, בעלי מאפיינים של כמות, היקף ואופיו של העבריין. האם ישנה הרשעה קודמת, כמה אישומים היו בעבר נגדו ומהו היקף ההתחמקות או ההשתמטות.
עבירה של חבר בני אדם – סעיף 119
מרביתה של הפעילות הכלכלית מבוצעת היום בעסקים המאורגנים כתאגידים ואלה לא יכולים לפעול אלא באמצעות נושאי המשרה לעבירות משרה בהם. משום כך, החלק העונשי בכל חוקי מס כולל הוראות בדבר אחריות שילוחית של נושאי המשרה לעבירות של תאגיד.
הסדר האחריות הפלילית של תאגיד בחוק קבוע בסעיף הנ"ל. עפ"י הוראתו, אם נעברה עבירה לפי החוק או התקנות בידי חבר בני אדם מאוגד או לא מאוגד, יהי אשם גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה בתאגיד העבריין נושא משרה מבין הבאות: מנהל פעיל, נאמן, מזכיר, בא כוח, שותף פעיל, חשב, מנהל חשבונות או כל פקיד אחראי אחר.
אחריותם של נושאי משרה בשל עבירה של תאגיד- האם ניתן לייחס עבירה של תאגיד לכל נושא משרה או שיש לפרש ביטוי זה ואת הדיבור" כל פקיד אחר" כמתייחס לאחריות לאותו תחום של פעילות או ניהול שבו נעברה העבירה? לפי פרשנותו של פרופסור פלר (יסודות בדיני עונשין חלק א, 117)כותב, בהתייחסו לסעיף 119 כי כל אחד מהעובדים יהיה חשוף לענישה רק כאשר מתקיימת זיקה בין העבירה שנעברה לתחום פעילות הספציפית בארגון.
