עבירות בכוונה להתחמק או להשתמט מתשלום
בסעיף 117(ב) לחוק מע"מ מרוכזות העבירות שנעברו מתוך כוונה להתחמק מתשלום המס.
הכוונה הפלילית היא הרצון להשיג תוצאה מסוימת האסורה על פי החוק והעושה יודע כי התוצאה, שלמען השגתה הוא עושה את המעשה, היא בלתי חוקית.
הנטל להוכיח את קיומה של הכוונה מוטל על התביעה, ובדומה לכוונה פלילית בדרך כלל , רק לעיתים נדירות תימצא ראיה ישירה לקיומה של הכוונה.היסוד הנפשי בעבירה לפי סעיף 117 (ב) הננו מודעות למעשה ולקיום הנסיבות הגורמות להשתמטות ממס, בין אם על ידי מתן אפשרות למקבל החשבונית לקזז תשומות ובין על ידי הגדלת הוצאותיו ובין על ידי השגת כל מטרה אחרת על ידי תחבולה. אין צורך בכוונה מיוחדת. המטרה היא התחמקות או השתמטות מתשלום המס.
העבירה: מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח הכוללים ידיעה כוזבת: כזב הינו שקר, לא אמת , תרמית או מרמה והוא מתבטא – כהגדרת "מרמה" לחוק העונשין- בטענת עובדה שהטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.
לפי ההוראה שבסעיף 117 (ב)(1) לחוק הכוונה היא כי בדוח אשר נערך ונמסר לפי החוק נכלל מידע עובדתי שקרי ,כוזב, אשר מי שערך את הדו"ח יודע שאיננו אמת או שאיננו מאמין כי הוא אמת. מסירתו של דוח או מסמך אחר ביודעין כי אלה כוללים ידיעה כוזבת, היא תמיד עניין של כוונה לרמות.כאשר ידיעה כוזבת כלולה בדו"ח הנמסר למע"מ או במסמך אחר – מטרתם היא לרמות את רשות מע"מ בעניין שהוא מהותי לעניין המס, כלומר היקפן המלא והנכון של העסקאות או היקפן הנכון של התשומות.מסירת ידיעה כוזבת אינה חייבת להיות בדוח או במסמך אחר היא עלולה להימסר בעת דיון עם עובד רשות המס והיא עלולה להימסר על ידי העוסק למי שעורך את הדוח שלו לרשות ואם מטרתה התחמקות או השתמטות ממס , הרי היא נתפסת בהוראה העונשית של סעיף 117(ב)(1) לחוק.
ת.פ. 268/91:
הנאשמים- הנאשמת הראשונה הינה חברה פרטית המוגבלת במניות שנתאגדה עפ"י פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג - 1983 ורשומה כעוסק מורשה לפי חוק מע"מ התשל"ו – 1975. הנאשם השני הינו בעליה של הנאשמת הראשונה.
בכתב האישום נטען כי הנאשמים פעלו במרמה, תוך שימוש באנשי קש ובחברות שהוקמו ע"י הנאשם השני , על מנת להתחמק מתשלום מע"מ ולקבל במרמה כספים לשימושם הפרטי. לשם כך רשם הנאשם השני את החברה במשרד רשם החברות וכעוסק מורשה במע"מ, פתח חשבון בנק נפרד בסניף בו ניהל את ענייני הנאשמת הראשונה והוציא בשם החברה ובשם ספקים שונים אחרים מסמכים הנחזים להיות חשבוניות, כל זאת עשה באמצעות איש קש.
סך החשבוניות הפיקטיביות שהוצאו ע"י הנאשם השני 48,261,081 ₪. באמצעות רישום החשבוניות בספרי החשבונות, תבעו הנאשמים את התשומות הגלומות בדיווחים התקופתיים למנהל מע"מ ובכך הקטינו את סכומי המס שהתחייבו בהם, בסך כולל של 7,046,569 ₪. עבור תשלום בגין חשבוניות אלה משכו הנאשמים מספר לא ידוע של שיקים, כשמקור הכסף בחשבון בנק שפתח הנאשם השני על שם איש קש נוסף ובהסכם ייפוי כח, היה הנאשם השני בעל שליטה בלעדי בחשבון זה.
העבירות המיוחסות לנאשמים בגין שלושת האישומים:
1. ניכוי מס תשומות ללא מסמך לגביו כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להשתמט מתשלום מע"מ בנסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב)(4) + 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, התשל"ו – 1975.
2. ניהול פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות לפי סעיף 117(ב)(6) + 117(ב2)(3) לחוק מע"מ.
3. הגשת דו"ח הכולל ידיעה כוזבת לפי סעיף 117(ב)(1) + 117(ב2)(3) לחוק מע"מ.
הכספים שנתפשו בחשבון הבנק הם כספים שהושגו במרמה וזאת ע"י הצגת חשבוניות פיקטיביות רבות והתחמקות מתשלום מס כחוק. הנאשמים לא היו רשאים להוציא את החשבוניות או לנכות את המס הגלום בהן וזאת מאחר ולא נתקיים היסוד של קיום עסקה ביו מוציא החשבונית לבין מקבלה ומכאן, שמדובר במסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס. עפ"י ת.פ. 268/91 ות.פ. 7949/92, תנאי להוצאת חשבונית מס שתוצא לגבי עסקה חייבת במס.
באם לא נתמלא התנאי הרי שאין לפנינו חשבונית מס.
בה"מ הרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.
חוק זה מכוון בין היתר למניעת מניפולציות בחשבוניות (ניפוחן, פיברוקן). אחת הדרישות הבסיסיות להשגת מטרה זו היא כמובן הדרישה שלא תוצא חשבונית שמלכתחילה מתארת עסקה פיקטיבית. החוק מבקש להבטיח "טוהר חשבוניות".
העונשים בגין עבירות על סעיף 117(ב) עבירות של התחמקות או השתמטות מתשלום המס:
שתי תקופות מרביות של מאסר קבועות בסעיף 117 (ב) : האחת- מאסר של 5 שנים בגין ביצוע אחת העבירות . השנייה- מאסר של 7 שנים אם אחת העבירות נעברה בנסיבות מחמירות. לעבירה שתקופת המאסר המרבית עליה היא למעלה משלוש שנים צמוד קנס של עד 202,000 ₪.
בסעיף 117(ב) לחוק מע"מ מרוכזות העבירות שנעברו מתוך כוונה להתחמק מתשלום המס.
הכוונה הפלילית היא הרצון להשיג תוצאה מסוימת האסורה על פי החוק והעושה יודע כי התוצאה, שלמען השגתה הוא עושה את המעשה, היא בלתי חוקית.
הנטל להוכיח את קיומה של הכוונה מוטל על התביעה, ובדומה לכוונה פלילית בדרך כלל , רק לעיתים נדירות תימצא ראיה ישירה לקיומה של הכוונה.היסוד הנפשי בעבירה לפי סעיף 117 (ב) הננו מודעות למעשה ולקיום הנסיבות הגורמות להשתמטות ממס, בין אם על ידי מתן אפשרות למקבל החשבונית לקזז תשומות ובין על ידי הגדלת הוצאותיו ובין על ידי השגת כל מטרה אחרת על ידי תחבולה. אין צורך בכוונה מיוחדת. המטרה היא התחמקות או השתמטות מתשלום המס.
העבירה: מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח הכוללים ידיעה כוזבת: כזב הינו שקר, לא אמת , תרמית או מרמה והוא מתבטא – כהגדרת "מרמה" לחוק העונשין- בטענת עובדה שהטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.
לפי ההוראה שבסעיף 117 (ב)(1) לחוק הכוונה היא כי בדוח אשר נערך ונמסר לפי החוק נכלל מידע עובדתי שקרי ,כוזב, אשר מי שערך את הדו"ח יודע שאיננו אמת או שאיננו מאמין כי הוא אמת. מסירתו של דוח או מסמך אחר ביודעין כי אלה כוללים ידיעה כוזבת, היא תמיד עניין של כוונה לרמות.כאשר ידיעה כוזבת כלולה בדו"ח הנמסר למע"מ או במסמך אחר – מטרתם היא לרמות את רשות מע"מ בעניין שהוא מהותי לעניין המס, כלומר היקפן המלא והנכון של העסקאות או היקפן הנכון של התשומות.מסירת ידיעה כוזבת אינה חייבת להיות בדוח או במסמך אחר היא עלולה להימסר בעת דיון עם עובד רשות המס והיא עלולה להימסר על ידי העוסק למי שעורך את הדוח שלו לרשות ואם מטרתה התחמקות או השתמטות ממס , הרי היא נתפסת בהוראה העונשית של סעיף 117(ב)(1) לחוק.
ת.פ. 268/91:
הנאשמים- הנאשמת הראשונה הינה חברה פרטית המוגבלת במניות שנתאגדה עפ"י פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג - 1983 ורשומה כעוסק מורשה לפי חוק מע"מ התשל"ו – 1975. הנאשם השני הינו בעליה של הנאשמת הראשונה.
בכתב האישום נטען כי הנאשמים פעלו במרמה, תוך שימוש באנשי קש ובחברות שהוקמו ע"י הנאשם השני , על מנת להתחמק מתשלום מע"מ ולקבל במרמה כספים לשימושם הפרטי. לשם כך רשם הנאשם השני את החברה במשרד רשם החברות וכעוסק מורשה במע"מ, פתח חשבון בנק נפרד בסניף בו ניהל את ענייני הנאשמת הראשונה והוציא בשם החברה ובשם ספקים שונים אחרים מסמכים הנחזים להיות חשבוניות, כל זאת עשה באמצעות איש קש.
סך החשבוניות הפיקטיביות שהוצאו ע"י הנאשם השני 48,261,081 ₪. באמצעות רישום החשבוניות בספרי החשבונות, תבעו הנאשמים את התשומות הגלומות בדיווחים התקופתיים למנהל מע"מ ובכך הקטינו את סכומי המס שהתחייבו בהם, בסך כולל של 7,046,569 ₪. עבור תשלום בגין חשבוניות אלה משכו הנאשמים מספר לא ידוע של שיקים, כשמקור הכסף בחשבון בנק שפתח הנאשם השני על שם איש קש נוסף ובהסכם ייפוי כח, היה הנאשם השני בעל שליטה בלעדי בחשבון זה.
העבירות המיוחסות לנאשמים בגין שלושת האישומים:
1. ניכוי מס תשומות ללא מסמך לגביו כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להשתמט מתשלום מע"מ בנסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב)(4) + 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, התשל"ו – 1975.
2. ניהול פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות לפי סעיף 117(ב)(6) + 117(ב2)(3) לחוק מע"מ.
3. הגשת דו"ח הכולל ידיעה כוזבת לפי סעיף 117(ב)(1) + 117(ב2)(3) לחוק מע"מ.
הכספים שנתפשו בחשבון הבנק הם כספים שהושגו במרמה וזאת ע"י הצגת חשבוניות פיקטיביות רבות והתחמקות מתשלום מס כחוק. הנאשמים לא היו רשאים להוציא את החשבוניות או לנכות את המס הגלום בהן וזאת מאחר ולא נתקיים היסוד של קיום עסקה ביו מוציא החשבונית לבין מקבלה ומכאן, שמדובר במסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס. עפ"י ת.פ. 268/91 ות.פ. 7949/92, תנאי להוצאת חשבונית מס שתוצא לגבי עסקה חייבת במס.
באם לא נתמלא התנאי הרי שאין לפנינו חשבונית מס.
בה"מ הרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.
חוק זה מכוון בין היתר למניעת מניפולציות בחשבוניות (ניפוחן, פיברוקן). אחת הדרישות הבסיסיות להשגת מטרה זו היא כמובן הדרישה שלא תוצא חשבונית שמלכתחילה מתארת עסקה פיקטיבית. החוק מבקש להבטיח "טוהר חשבוניות".
העונשים בגין עבירות על סעיף 117(ב) עבירות של התחמקות או השתמטות מתשלום המס:
שתי תקופות מרביות של מאסר קבועות בסעיף 117 (ב) : האחת- מאסר של 5 שנים בגין ביצוע אחת העבירות . השנייה- מאסר של 7 שנים אם אחת העבירות נעברה בנסיבות מחמירות. לעבירה שתקופת המאסר המרבית עליה היא למעלה משלוש שנים צמוד קנס של עד 202,000 ₪.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה