מסלולים לערעור-
כפי שנאמר, בפני החייב במס קיימים לבחירתו שני מסלולים לערעור. המסלול הראשון ערעור בפני בית משפט והמסלול השני ערעור בפני ועדות ערר מיוחדות לניהול פנקסים. ועדות ערר לקבילות פנקסים מורכבות מאנשי ציבור ובתוכם רואי חשבון, הן רשאיות לקבל או לבטל את פסילת ספרי חשבונות העסק. החלטתה של הועדה היא סופית ולכן עסק שבוחר במסלול ערעור זה מוותר למעשה על זכות ערעור בפני בית המשפט העליון ,כפי שיכול היה לקבל במידה והיה בוחר לערער בפני בית משפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי או ועדה לקבילות פנקסים תתרכז בעניין אי ניהול פנקסי חשבונות או בקיומה ואיכותה של הסטייה מן ההוראות. השאלה הנשאלת היא , האם כל סטייה בניהול הספרים מהווה עבירה פלילית או , שמא רק אי ציות ברמה של סטייה מהותית, היא עבירה פלילית?
מדיניות הנקוטה כיום במינהל מע"מ היא , שאי ניהול ספרים מוחלט וכן סטייה מהותית בניהול ספרים מוחלט מהווים עבירה, מכוח ההוראה בסעיף 117 (א) (7) לחוק מע"מ . זאת בתנאי שהקביעה היא סופית- דהינו כי נעשתה לפי אחד משלושת הסעיפים האמורים ולא הוגש עליה ערעור או שערעור נדחה.
סעיף 117 (א) (7) לחוק מע"מ מעניש על אי ניהול פנקסי חשבונות ורשומות אחרות שהיה על החייב במס לנהל וכן על ניהולם בסטייה מהותית מן ההוראות שהותקנו לעניין זה ומתייחס לאי ניהול הפנקסים ולניהולם בסטייה מהותית מן ההוראות.בשונה ממס הכנסה השימוש בסעיף זה רב. במערכת מס הכנסה נדירים ביותר אישומים בעבירה על סעיף 216 (5) לפקודה.סעיף 216 (5) לפקודה מעניש על אי ניהול פנקסי חשבונות בהתאם להוראת הנציב שניתנו על פי סעיף 130 (א) לפקודה.
פס"ד אילן יגדל
1. הנאשם היה בעליה של רשת חנויות לממכר אביזרי מין וקלטות וידיאו. הוא הועמד לדין בעקבות חקירה שהעלתה כי משך כשלוש שנים הוא לא ניהל בעסק פנקסי חשבונות כמתחייב בחוק.
2. בין המאשימה לנאשם מחלוקת עמוקה באשר לעונש שראוי להטיל על הנאשם; מחלוקת זו ניזונה מתפיסתם השונה את מכלול המעשים והמניע להם, ומגישתם השונה לגבי התנהלותו של הנאשם מול רשויות המס.
3. הנאשם מבקש להשית עליו עונש מתון. טיעוניו מושתתים על ארבעה יסודות עיקריים, בהם, הודיה וחרטה שהביע הנאשם, הסרת המחדלים והנסיבות האישיות יוצאות הדופן, ולא פחות מאלה - התנהלותה המקוממת של הרשות מול הנאשם.
4. המאשימה מבקשת, לעומת זאת, להחמיר עם הנאשם בכל חומר הדין, וטעמיה נעוצים בחומרת המחדלים ובהימשכותם לאורך תקופה; במשמעות החריפה של ארבעת הדיווחים הכוזבים; ובעיקר - בשימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס.
החלטה
1. בתי המשפט קבעו מדיניות ענישה מחמירה בעבירות כלכליות ובכללן בעבירות מס אשר כרוכות בגריעת כספים מכוונת מקופת הציבור, כשהמשקל המכריע הוא לשיקולי ההרתעה, התגמול וההוקעה. עבירות אלה גוררות תוצאות הרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ופוגעות בערך השוויון בנשיאת נטל החבות במס, הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילות הרשויות הציבוריות.
2. לזכות הנאשם יש לומר, כי חקירת רשויות המס שנפתחה בראשית שנת 2004 המריצה אותו להסתייע בשירותיו של איש מקצוע, רואה חשבון, אשר נחלץ לשחזר את פנקסי החשבונות, וסייע בדיווחים התקופתיים, בעקבותיהם גם שילם הנאשם את המס שהוא חב בו לטעמו.
3. העונש הראוי במקרה זה, להשגת מטרות הענישה, תוך שקלול של כל ההיבטים הרלוונטיים, בכללם - הנסיבות האישיות של הנאשם, ושאיפתו של הנאשם להסיר את המחדלים מטה את ביהמ"ש לרף ענישה מתון יחסית.
4. אילולא הנסיבות, ופעולתו להסרת המחדלים, היה גוזר עליו ביהמ"ש עונש חמור בהרבה.
5. ביהמ"ש גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל ו 12 חודשים על תנאי.
כפי שנאמר, בפני החייב במס קיימים לבחירתו שני מסלולים לערעור. המסלול הראשון ערעור בפני בית משפט והמסלול השני ערעור בפני ועדות ערר מיוחדות לניהול פנקסים. ועדות ערר לקבילות פנקסים מורכבות מאנשי ציבור ובתוכם רואי חשבון, הן רשאיות לקבל או לבטל את פסילת ספרי חשבונות העסק. החלטתה של הועדה היא סופית ולכן עסק שבוחר במסלול ערעור זה מוותר למעשה על זכות ערעור בפני בית המשפט העליון ,כפי שיכול היה לקבל במידה והיה בוחר לערער בפני בית משפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי או ועדה לקבילות פנקסים תתרכז בעניין אי ניהול פנקסי חשבונות או בקיומה ואיכותה של הסטייה מן ההוראות. השאלה הנשאלת היא , האם כל סטייה בניהול הספרים מהווה עבירה פלילית או , שמא רק אי ציות ברמה של סטייה מהותית, היא עבירה פלילית?
מדיניות הנקוטה כיום במינהל מע"מ היא , שאי ניהול ספרים מוחלט וכן סטייה מהותית בניהול ספרים מוחלט מהווים עבירה, מכוח ההוראה בסעיף 117 (א) (7) לחוק מע"מ . זאת בתנאי שהקביעה היא סופית- דהינו כי נעשתה לפי אחד משלושת הסעיפים האמורים ולא הוגש עליה ערעור או שערעור נדחה.
סעיף 117 (א) (7) לחוק מע"מ מעניש על אי ניהול פנקסי חשבונות ורשומות אחרות שהיה על החייב במס לנהל וכן על ניהולם בסטייה מהותית מן ההוראות שהותקנו לעניין זה ומתייחס לאי ניהול הפנקסים ולניהולם בסטייה מהותית מן ההוראות.בשונה ממס הכנסה השימוש בסעיף זה רב. במערכת מס הכנסה נדירים ביותר אישומים בעבירה על סעיף 216 (5) לפקודה.סעיף 216 (5) לפקודה מעניש על אי ניהול פנקסי חשבונות בהתאם להוראת הנציב שניתנו על פי סעיף 130 (א) לפקודה.
פס"ד אילן יגדל
1. הנאשם היה בעליה של רשת חנויות לממכר אביזרי מין וקלטות וידיאו. הוא הועמד לדין בעקבות חקירה שהעלתה כי משך כשלוש שנים הוא לא ניהל בעסק פנקסי חשבונות כמתחייב בחוק.
2. בין המאשימה לנאשם מחלוקת עמוקה באשר לעונש שראוי להטיל על הנאשם; מחלוקת זו ניזונה מתפיסתם השונה את מכלול המעשים והמניע להם, ומגישתם השונה לגבי התנהלותו של הנאשם מול רשויות המס.
3. הנאשם מבקש להשית עליו עונש מתון. טיעוניו מושתתים על ארבעה יסודות עיקריים, בהם, הודיה וחרטה שהביע הנאשם, הסרת המחדלים והנסיבות האישיות יוצאות הדופן, ולא פחות מאלה - התנהלותה המקוממת של הרשות מול הנאשם.
4. המאשימה מבקשת, לעומת זאת, להחמיר עם הנאשם בכל חומר הדין, וטעמיה נעוצים בחומרת המחדלים ובהימשכותם לאורך תקופה; במשמעות החריפה של ארבעת הדיווחים הכוזבים; ובעיקר - בשימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס.
החלטה
1. בתי המשפט קבעו מדיניות ענישה מחמירה בעבירות כלכליות ובכללן בעבירות מס אשר כרוכות בגריעת כספים מכוונת מקופת הציבור, כשהמשקל המכריע הוא לשיקולי ההרתעה, התגמול וההוקעה. עבירות אלה גוררות תוצאות הרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ופוגעות בערך השוויון בנשיאת נטל החבות במס, הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילות הרשויות הציבוריות.
2. לזכות הנאשם יש לומר, כי חקירת רשויות המס שנפתחה בראשית שנת 2004 המריצה אותו להסתייע בשירותיו של איש מקצוע, רואה חשבון, אשר נחלץ לשחזר את פנקסי החשבונות, וסייע בדיווחים התקופתיים, בעקבותיהם גם שילם הנאשם את המס שהוא חב בו לטעמו.
3. העונש הראוי במקרה זה, להשגת מטרות הענישה, תוך שקלול של כל ההיבטים הרלוונטיים, בכללם - הנסיבות האישיות של הנאשם, ושאיפתו של הנאשם להסיר את המחדלים מטה את ביהמ"ש לרף ענישה מתון יחסית.
4. אילולא הנסיבות, ופעולתו להסרת המחדלים, היה גוזר עליו ביהמ"ש עונש חמור בהרבה.
5. ביהמ"ש גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל ו 12 חודשים על תנאי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה